סיפור טיול בזלצבורג, טירול ווינה – שבועיים מלאים חוויות
זלצבורג טירול וכו'. שבועיים.
כהרגלי בגודש, פוסט ארוך כאורך הגלות.
לחפור ולשמור.
אנסה לתאר את החוויה לפי הסדר, מקומות שהיינו וכמה טיפים (יסומנו ב-
) שאולי יעזרו או יאירו לכם את הדרך באזור הזה שנראה לפעמים כמו פרסומת ליוגורט.
יום 1 – נחיתה בזלצבורג.
רבים מהמלונות נותנים לכל אורח כרטיס חופשי לתחבורה הציבורית/הטבות לאטרקציות באזור. אם אתם בעיר ורוצים לחוות כדאי לקנות את זלצבורג קארד שנותן כניסה למלא אטרקציות ותחבורה חופשית.
למשפחה של 6 נפשות שילמנו כ-600 ש"ח. מספיק שעשיתם 2-3 אטרקציות וכבר זה משתלם.
היינו בגן החיות ובגני הלברון היפים (צמודים. וקצת מרוחקים ממרכז העיר) עם הפעלה במתחם המזרקות – כולל הדרכה קולית בעברית. חוויה מהנה ורטובה לכל המשפחה. תכננו משם ארוחת ערב בקניון אבל… 19:30 הכל מת. העיירות רפאים. המתפרעים פתוחים עד 20:00. היה מקרה אחד במאיירהופן שראיתי איזו גלידרייה פתוחה ב21:30! באתי למוכר חיבקתי אותו ובכינו ביחד מהתרגשות.
יום 2 – קורעים את זלצבורג.
יש לעיר זלצבורג היפה הרבה מה להציע. התחלנו בגני מיראבל (יפים אבל קצת אוברייטד לטעמי בגלל צלילי המוזיקה) ואז רגלית בכל אזור המרכז שמכסה את רוב הדברים.
עלינו למצודה המפורסמת בפוניקלור (קרון מהיר שמטפס למעלה) עם נוף על כל העיר, בית הולדת מוצרט (ציון 6 בסולם לה מינור), שייט בזלצך ושיא היום במוזיאון הטבע והמדע הנהדר.
הכל בכרטיס זלצבורג. מוזיאון הטבע והמדע. מקום כייפי עד לחלק בו יש משקל שמראה לך מה המשקל שלך בכל כוכב לכת. מאדים מפרגן. כדור הארץ פחות סלחן 😉 מאד חינוכי ושווה ביקור. לפחות שעתיים. הילד ראה שם אקסולוטול – טכנית מבחינתו אפשר לחזור הביתה.
יום 3 – עוד קצת זלצבורג ואז קצת מינכן.
אספנו את הרכב (מרצדס ויטו 9 מקומות) מחברת ההשכרה ונסענו 20 דקות ל- Untersbergbahn Bergstation
(אתה על קאפס לוק) ברכבל שעולה להר בתפר שבין גרמניה לאוסטריה ומשקיף על כל האזור. גם הוא נכלל בכרטיס.
הרכבל עולה גבוה מאד מעל הקרקע ויש הפתעה באמצע – לא לבעלי לב חלש.
חזרנו לבקשת הילדים למוזיאון הטבע להשלמות והדרן ומשם למינכן לסופשבוע. מקבלים אשראי ברוב מוחלט של המקומות שהיינו אבל תמיד תכינו מזומן להתקלות שיש מדי פעם.
התניידות בחבל זלצבורג וטירול ברכב שכור לדעתי היא לא מומלצת אלא חובה. התחבורה יעילה אבל דורשת יותר מדי תכנון מראש.
יום 4 – מה קשור מינכן?
תרמה ארדינג הוא הסיבה העיקרית ששילבנו את מינכן. פארק מים גדול ומרחצאות חמים עם אטרקציות מים ומגלשות לכל רמה. בילוי לא זול אבל שווה. בריכת הגלים שם מטורפת ומרימה אותך לגובה של 2 מטרים. פנו לפחות חצי יום.
כשעתיים ומשהו מזלצבורג ברכב. אם אתם קצרים בזמן ותרו כמובן על מינכן כי לא חסר מה לעשות בטירול וזלצבורג.
לנו זה הסתדר עם מסלול הטיול ופארק המים שאין כמותו באזור זלצבורג וטירול.
יום 5 – בא ברגל
טיול שבת רגלי (שומרים שבת וכושר) ובדיחות על רכבות. מינכן זכתה בנקודות זכות אצלנו בזכות דגל ישראל ענקי שהתנוסס על הכנסיה הכי מפורסמת שם – גלוקנשפיל. חימם את הלב.
נוסע בכביש למינכן ורואה כל הזמן שלט Ausfahrt. אומר לעצמי בואנה ענקית העיר הזאת Ausfahrt. ואז מבין שהפירוש בגרמנית הוא 'יציאה'.
אני אלווה את עצמי החוצה לבד.
יום 6 – החימום נגמר מגיעים לתכלס.
נוסעים ממינכן לכיוון מערב טירול לא לפני שעושים טיול בטבע למקום שמתצפת על טירת נוישווינשטיין היפה והמוגזמת.
ויתרנו על כניסה בגלל ביקורות פושרות, משם חצינו לאוסטריה כשהר צוגשפיצה המפלצתי מלווה אותנו.
הגענו לאימסט (Imst), עלינו ברכבל לתחנה האמצעית ומשם דהרנו למטה במזחלות שנחשבות הכי ארוכות באירופה. באמת שוות.
שם גם טעמנו את הקייזרשמרן הראשון שלנו במסעדה שהמלצריות לבושות בהיידי בת ההרים שיק.
משם לאזור אוך ולאגם פסטורלי עם מסלול היקפי של כחצי שעה. Piburger See. השקט והיופי הוא ממש יופי. (אלה עם אוצר המילים הדל).
ישנו בלילה במקום מיוחד בשם Innside Adventure Cabins & Camping. למרות שהיה המקום הכי זול שישנו בו הילדים הכי התלהבו ממנו. חוויה מיוחדת ומארחת חמודה בשם אנה. בגלל אופי הטיול לא היו לנו טיולי כוכב וכמעט כל יום נדדנו למקום לינה אחר. קצת מתיש אבל חוסך המון נסיעות ומאפשר להספיק.
יום 7 – שופינג פונג.
שמנו פעמנו לכיוון אינסברוק הנחמדה שם ביקרנו באתר המורשת שנבחר ע"י אונסק"ו: פריימארק 😒
בכרטיס אשראי מותש המשכנו לעצירה קלה בגני סברובסקי. הגנים בחינם הכניסה למוזיאון האהבה העצמית שלהם בתשלום. לא עניין אף אחד להיכנס. לא כל הנוצץ זהב.
משם דרך עמק צילר היפה לעיירה מאיירהופן שם המשפחה הסתובבה בעיירה החביבה ואני שריחמתי על הרגליים שלהם המשכתי סולו ל- Speicher Schlegeis. אגם עם סכר אימתני. לצערי לא הספקתי לטפס לגשר התלוי כי האישה במעבר אמרה לי שמאוחר כבר ואני יכול למות בחזור.
ויתרתי על הטיפוס כי למות זה אחד הדברים שאני הכי שונא.
המקום יפהפה ומרשים מאד אבל הדרך לשם ברכב מאתגרת ובתשלום אגרה קל, ואני לא ממליץ עליה אם אתם לא נהגים מנוסים. אפרט למעוניינים. נסיעה כחוק לפי המהירות המותרת היא אחד הדברים היותר מתסכלים. מעברים בלתי פוסקים ממהירות מותרת 30 ל100 ואז 50… בכפרים ובעיירות ממש זוחלים לפעמים. זמן טוב להנות מהנוף 🙂
יום 8 – מרפי הזבל
בתחילתו של יום גשום ומעורפל התחלנו את היום במפלי קרימל המרשימים. מקום חובה.
משם עצירה קלה בקאסבה של קפרון להתחמש באוכל ואז לכביש גרוסגלוקנר לאירוע של 4-5 שעות שמהם לצערנו הרב תחנות 2 עד 5 היו בערפל כבד – שילוב של עננים והדמעות שלי.
סתם, תכלס היינו מוכנים להתקלות מזג אוויר ולקחנו את הבאסה בסבבה. נהננו מהחוויה המרתקת (וקצת מפחידה בערפל) של נופים שונים ומגוונים ומתחושת חופש (סוף עונה ודליל שם) והעוצמה של הטבע. האוסטרים בסך הכל היו חביבים ואדיבים מאד. מקרה יחיד של קור מוגזם היה בהשכרת רכב עם בחור שהיה לו פרצוף של הפסדתי 1000 דולר אתמול בפוקר. חוץ מזה – אחלה.
יום 9 – נקיק, טירה ואגם
התחלנו את הבוקר בנקיק ליכטנשטיין המיוחד. חוויה נהדרת לחובבי הטבע. נדרש קצת כושר אבל לא בטירוף.
משם למבצר הוהנוורפן אליו מטפסים בפוניקלור או 20 דקות ברגל. יש שם מופע עופות דורסים שפספסנו כי הטעו אותנו ואני "בז" להם. ויש גם סיור מודרך ומעניין אל פסגת הטירה (הסיור מתורגם גם לעברית ובגרסה חמודה גם לילדים). שווה ביקור.
משם לכמה תמונות במקום שנקרא שביל צלילי המוזיקה. שם צולמה סצנה מהקלאסיקה. מקום פסטורלי ופוטוגני. אחלה מקום להירגע ולתקתק כמה תמונות.
סיימנו את היום באגם טורקיז קטן ויפה (Bluntauseen) עם ברווזים ודגי פורל ששוחים להם שם בכיף. כדייג חובב קינאתי בדייגים שהיו שם. איזו שלמות. תקבלו מדי פעם תזכורת חמה לקורונה כשתראו איך המוסלמיות האדוקות עקפו את האיסור לכסות את הפנים: בורקה ומסכת קורונה. גם יצירתי וגם על הפנים.
יום 10 – מורידים הילוך.
התמקמנו לסופש ארוך באזור ארץ האגמים. נסענו משם להאלשטט המפורסמת. קחו רגע צילום מסך: תוך 3 שנים היא הופכת לעיירה מוסלמית פר אקסלנס. אבל שיהיה להם בכיף.
עמוסה מאד ומתויירת, סחוניה דלמות, התקשנו ממש למצוא מה לאכול. היא יפה, אין מה לומר, אבל קחו בחשבון את העומס. חנייה בp2 ואז 5 דקות הליכה למרכז.
במזחלות ההרים של אבנטאו ושיפועים יפים סגרנו את היום באתר שהיה רק שלנו. גם שם דגמנו את הקייזרשמרן 🙃
לבנות במשפחה הכיף רק התחיל כי משם חתכנו לקניון יורופארק בזלצבורג לקצת (חחח) שופינג. תנו לפומו דרור. אין סיכוי להספיק הכל במילא. שטחים גדולים בטירול נראים די דומה בנוף. תשקיעו בגיוון כדי שכולם ייהנו.
יום 11 – יום גשום כבר סוף עונה
המשפחה המותשת נשארה בבית המדוגם לנוח ואני לקחתי את הקטן והנמרץ שלנו לזמן איכות זוגי. נסענו לדאכשטיין כדי לראות מקרוב את ההר האימתני אבל לא עלינו כי הראות הייתה ממש גרועה (יש מסכים למטה) ולא שווה 100 אירו למבוגר וילד. עם כל הרצון הטוב והכבוד למערת הממוטות.
משם לאגם גוזאו המטריף. באמת אחד המקומות היפים. מזכיר מאד את אגם בראייס באיטליה (היינו בשנה שעברה). קפה ושטורדל, צ'יפס לילד (אלא מה) והביתה לשבת. אל תתפתו ללכת רק ל"אתרי החובה", היופי גם בפינות הלא מתויירות.
יום 12 – שבת ויינפש.
מנוחה. אחה"צ הליכה רגלית ל-wellersee שנראה כמו דגם מוקטן של הכינרת.
קטע מוזר – בכמה עיירות ב12 בצהריים אזעקה מפחידה מפלחת את האוויר. (מתכוננים לפלישה של הונגריה?). לפוסט טראומה שלום.
יום 13 – וינה מלאכותית
רכבת לווינה וקצת אורבניקה יפה. וינה באמת אחת מהיפות שיש באירופה. חבל שגם שם נתנו למהגרים להשתלט. דיברתי עם מפגינה שלא רצתה להיכנס לדיון איתי. איחלתי לה בסוף שתזכה להיחשף לאמת. הדיסוננס בין הנחמדות שלה לבורות הוא בלתי נתפס. וסליחה על הפוליטיקה. לא נתקלנו בגילויי אנטישמיות כלשהם. אם כי יש מהגרים בכל מקום והם די השתלטו על עסקי המזון כמעט בכל פינה שהיינו. מודה שוויתרנו על כמה מקומות כדי לא להיקלע לאי נעימות שתהרוס. אני בטוח שזה לא הוגן כלפי כמה מהם שרק רוצים לחיות את חייהם, ועדיין.
מתפלל לימים טובים יותר.
יום 14 – השיבה הביתה
חוזרים לתל אביב. הביתה. עמוסי חוויות שישארו איתנו לכל החיים.
תודה לאל שהכל עבר בשלום ותודה על כל היופי הזה בעולמנו.
אם אתם עדיין כאן, אז אני מקווה שהסיכום הארוך תרם משהו למישהו.