טירול וזלצבורג – טייק 2!
הרכב – הורים עם שני ילדים (11 ו-7).
הערה: בטיול הקודם ביקרנו בהרבה אתרי "חובה", הטיול הזה כלל מקומות אחרים, חלקם פחות מתוירים אבל קסומים אפילו יותר.
טיסות – אלעל למינכן.
רכב – סיקסט.
מלונות
- שבוע 1 – AlpenParks hotel arlberg בעיירה warth. עלה 2090 יורו לשבוע. כולל ארוחת בוקר וכרטיס הנחות (לא שווה הרבה, מאפשר התניידות חינמית באוטובוסים, עלייה ברכבל וקצת הנחות). הזמנו דירה בגודל 58 מר, ולהפתעתנו שודרגנו לדירה ענקית כפולה בגודל! מלון מדהים!
- שבוע 2 – landhaus Gabriel ב-filzmoos, עלה 870 יורו לשבוע. כולל כרטיס הנחות של filzmoos שמקנה נסיעה חינם בתחבצ, כניסה יומית לבריכה ליד הדירה, עליה חינם באחד הרכבלים והנחות רבות במוזיאונים, אופניים ועוד. הדירה הייתה בסיסית, עם נוף על אף שהנופים היפים באמת בעיירה נצפו במסלולים שערכנו מסביב. בעלת הדירה עשתה לנו כביסה בחינם.
- לילה אחרון במינכן – b&b Hotel munchen airport. עלה 100 יורו ללילה. חדר קטן עם מיטה זוגית ומיטת קומותיים, פתרון מצוין ללילה בשדה.
שבוע 1 – Warth
יום 1 – נחתנו מוקדם מהצפוי, הכל עבר חלק והמזוודות יצאו מיד. צעדנו לאזור השכרת הרכב – ביציאה מהטרמינל פונים שמאלה והולכים בשביל, ממשיכים בכיוון השילוט בעברית להחזר מעמ עד שמגיעים לרחבת קניות, שם נכנסים למבנה ורואים את השכרת הרכב. סיקסט היו יעילים ביותר ולא עמדנו בתור. קיבלנו הנחיות לאיסוף הרכב מהחניון ויצאנו לדרך.
תכננו לקנות וינייטה בתחנת דלק סמוך לגבול, אבל לא הייתה כזו בדרך שנסענו בה. חששנו להיקנס על נסיעה ללא וינייטה אבל מקומיים הרגיעו אותנו שבאזור הזה אין כבישי אגרה ואין צורך בוינייטה, רק בהמשך. בסוף רכשנו בתחנת דלק הראשונה אחרי האגם שעצרנו בו:
עצירה באגם Plansee, חנייה ליד מלון Forelle שישה יורו לכל היום, תשלום באשראי במכונה. בהמשך הדרך יש נקודות עצירה רבות, חלקן מוסדרות וחלקן תצפיות בצידי הדרך.
אגם עוצר נשימה, מי טורקיז צלולים ומזמינים להיכנס. אכלנו צהריים במסעדת מלון forelle – טעים מאוד. סיירנו מסביב, הילדים שיחקו במתקנים בדשא והמשכנו למלון.
המלון – במילה אחת וואו. בשתי מילים – גן עדן! ממוקם קצת גבוה בלב העמק הירוק, מוקף כולו הרים. הדירה כאמור הייתה עצומה, יפייפיה, נקייה ומאובזרת קומפלט, כולל מדיח ותנור. חלונות ענק שמכניסים את כל הירוק פנימה. במבנה המרכזי יש בריכת אינפיניטי גדולה ומחוממת שגם היא נשפכת אל תוך הנופים. העיירה עצמה קטנה ופסטורלית, יש בה כנסייה ציורית, מסעדות ומכולת קטנה.
את הערב בילינו בבריכה, ארוחת ערב קלילה בדירה ושיטוט בין נקודות התצפית המרהיבות שמצאנו בעיירה.
יום 2 – אחרי ארוחת בוקר נהדרת במלון, יצאנו לדרך. בחרנו במקטע מספר 2 מהטרק lechweg, שמתחיל בעיירה לך ומסתיים בעיירה שלנו. נסענו באוטובוס קו 709 (בחינם, עם כרטיסי הקיץ שקיבלנו במלון) וירדנו במרכז lech. נעזרנו באפליקציית komoot לנווט לתחילת המסלול ומשם עקבנו אחרי הסימונים הברורים מאוד (כל הטרק מסומן באות L). צעדנו סה"כ 12 ק"מ, מסלול מאוד מאוזן מבחינת עליות וירידות ונופים מגוונים שממלאים את הלב. לאחר כ5 שעות הגענו חזרה לעיירה שלנו וישבנו לארוחת צהריים במסעדת tirolerhof המצוינת (4 מנות וסלט 67 יורו).
משם חזרה למלון, מנוחה, בריכה.
יום 3 – קאונרטל! הנסיעה מהמלון ארכה שעה וחצי, דרך מהממת ביופייה. שילמנו 28 יורו בכניסה וקיבלנו מפה עם 34 נקודות ציון לעצירה. עצרנו בכמה נקודות תצפית (9, 12, 17, 18, 23, 28, 32), עשינו את המסלול למפל במספר 23 (מומלץ ביותר. כרבע שעה כל כיוון, מאוד מתאים לילדים). עלינו למערת הקרח – לצערנו אי אפשר היה ממש להיכנס, אלא רק לתצפת מהפתח. היה מרשים ומיוחד. הילדים שיחקו בפארק השעשועים עם מתקני הנינג'ה מול הפסגה המושלגת והתחלנו לנסוע חזרה. יש עוד מסלולים רבים ומומלצים, כמו המסלול לאגמים הנסתרים אבל הסתפקנו באגם הלבן המדהים והקפתו (20 דקות), כדי לשמור כוחות ליום נוסף בטרק למחרת.
היה חם לאורך כל התחנות, לא היה צורך בביגוד ארוך.
למי שאוהב להרגיש שהוא טובע בטבע, מוקף כולו בנופי בראשית מדהימים – ממש ממש כדאי.
עצרנו בעיירה ליד הקאונרטל בדוכן המבורגר בשם eat by pete, הייתה מומלצת מאוד בגוגל והצדיקה את עצמה לגמרי. שילמנו 45 יורו ל4 מנות. ומשם למלון לבריכה.
בערב התקיים פסטיבל כיבוי האש של העיירה – עם רדת החשיכה, כל התושבים נהרו לתצפית אל עבר צלע ההר. שם הכבאים הדליקו אבוקות שיצרו מיצג עצום בגודלו בצורת אייל. היה מרשים ומהפנט! כשסיימו, ירדו הכבאים מההר עם אבוקות בידיהם כשכל הקהל מוחא כפיים.
יום 4 – היום הוקדש למקטע מספר 3 של Lechweg. יצאנו מהמלון אל עבר המקטע שהתחיל ממש ברחוב מתחת. צעדנו סה"כ 14.6 ק"מ במשך 5.5 שעות (עם הפסקות). המקטע הסתיים בעיירה steeg – עולים מהמסלול ישירות לתחנת האוטובוס. היו לנו 40 דקות עד הגעת האוטובוס אז ישבנו לשתות משהו במסעדה הצמודה. הנוף משם מטריף חושים גם הוא, והיו כמה אלפקות מתוקות במדשאה. כשסיימנו, עלינו על קו 110 ובתוך מספר דקות היינו חזרה בwarth.
הגענו למלון למנוחה ובריכה.
יום 5 – נסענו לאימשט Imst למגלשת ההרים הארוכה, באורך יותר מ3 ק"מ. עולים ברכבל ויורדים במגלשה. עלה 69 יורו לשני מבוגרים ושני ילדים. היינו כאן גם בטיול הקודם לאוסטריה, והילדים חיכו מאוד לחזור שוב – היה להיט!
משם המשכנו לנקיק רוזנגרטן שנמצא גם הוא בimst. מנווטים לנקיק ויש באזור מספר חניות בתשלום (מכניסים מטבעות למכונה לפי הזמן הרצוי). הנקיק ארוך ויפה, רובו מוצל, חלקו על שבילי עץ וחלקו על האבנים. עולים לאורכו של הנקיק לגובה רב ואנחנו עצרנו ליד השלט שמורה לכיוון מגלשת ההרים. שם יש נקודה שאפשר לשכשך רגליים, זה היה מרענן ונעים אחרי העלייה הארוכה. כשמיצינו ירדנו חזרה, סה"כ לקח לנו כשעה וארבעים כולל השכשוך. הנקיק דורש כושר.
עצרנו לאכול פסטה ושניצל לבקשת הילדים בפיצרייה הקרובה, והמשכנו חזרה למלון.
בערב יצאנו לעיירה Holzgau ואכלנו פיצה מעולה במסעדת dorf alm. המסעדה מעוצבת באופן הכי אותנטי שאפשר לדמיין, הכל מעץ מלא עם פסלים וחיות, אווירה מדהימה. התפריט כולל פיצה והמבורגר.
יום 6 – תכננו להמשיך בטרק, אבל מאוד רצינו לראות את אגם korbersee שהוכתר למקום היפה ביותר באזור בשנת 2017. לאחר בירורים, הבנו שהדרך הקצרה ביותר להגיע אליו היא לחנות ב salober parkplatz (תשלום במטבעות במכונה) ומשם ללכת לכיוון האגם הראשון שרואים מהחנייה – kelbelesee. לידו יש שביל מסודר שמוביל עד לאגם, הליכה של כשעה בנופים כל כך יפים, שאי אפשר להוריד את העיניים. בהגעה לאגם הקסום, מצאנו נקודה מוצלת מתחת לעץ ולאחר רביצה הגונה, החלפנו לבגדי ים ונכנסנו לאגם. הנקודה הטובה ביותר לכניסה לאגם – מתחת לספסל, שנמצא בגדה שמול המלון (כן, יש מלון במקום המבודד הזה!). המים היו קרירים אבל אפשריים ומהנים מאוד לשחייה, בילינו זמן רב במים וכשמיצינו התארגנו לדרך חזור. אציין שיש שתי סירות עץ באגם, וניתן לשכור אותן דרך המלון.
באפליקציית komoot הייתה הצעה למסלול מעגלי, כלומר לחזור בדרך אחרת. החלטנו ללכת על זה למרות שלא ראינו שילוט וזו הייתה החלטה נהדרת. המסלול חזרה היה הרבה יותר "מסלולי" וכמעט לא ראינו בו אף אחד. הוא עובר בתוך שדות ושיחים פראיים ובגובה רב יותר, כך שהנוף אפילו יותר דרמטי. גם כאן לקח לנו כשעה, עד שהגענו שוב לחניון בו השארנו את הרכב. עצרנו לשתות בבקתה שליד החניון ואכלנו גם יוגורט ומוזלי שהם מכינים לבד (יש גם פלטות גבינות שהם מכינים במקום).
חזרנו לעיירה שלנו, והפעם ישבנו לצהריים באיטליז walder metzge שליד המלון שלנו. מסעדה בסגנון מזנון, עם תפריט קטן. לקחנו מרק גולש שבעלת המקום הכינה בעצמה וזה היה הדבר הכי טעים שאכלנו הרבה זמן. המחירים גם היו מצחיקים.
יום 7 – המקטע הבא של הlechweg היה כמעט כולו מישורי והחלטנו לעשות אותו הלוך חזור באופניים חשמליים. שכרנו את האופניים בחנות מהממת בשם fun verlieh בעיירה Holzgau. המוכר המבוגר היה מתוק וסבלני, כולל הצעה של 4 קסדות שונות לקטנה שהתקשתה לבחור. לקחנו 2 אופניים חשמליים למבוגרים, אחד חשמלי לילד ומושב שמתלבש על האופניים. פלוס 4 קסדות שילמנו 135 יורו לכל היום, מחיר טוב בהרבה ממה שראינו באתרים של החנויות האחרות באזור.
שביל האופניים יוצא ממש מאחורי החנות והיה פשוט מדהים! כולו מישורי למעט עליות וירידות קטנות מאוד, כולו סלול וחלקים ממנו על כורכר שטוח. השביל רחב, בטוח, מיועד לאופניים ובעיקר ציורי באופן שקשה לדמיין. הרגשנו שאנחנו רוכבים בתוך גלויה שלא נגמרת – משני צידנו רכסי הרים, שדות ונהר הlech שזורם לאורך כל המסלול. 100 גוונים של ירוק ושקט. בסהכ רכבנו 52 ק"מ. בהלוך, עצרנו בעיירה Elmen ממש בכניסה, יש שם מסלול מעץ עם אומגה קטנה בסופה, וגם שירותים מסודרים. משם המשכנו עד לעיירה vorderhornbach, שם יש אתר קמפינג ובריכה מהממת במראה טבעי ומסעדה קטנה וחמודה. שתינו והתרעננו, ויצאנו חזרה. עצרנו באחת הפינות שיש בהן ירידה לנהר וטבלנו במי הטורקיז הצלולים, והמשכנו חזרה לחנות. צמוד לחנות יש מתחם מיני גולף ועשינו גם שם עצירה (3-4 יורו למקל). יש 18 תחנות, נוף מהמם וחוויה משעשעת. משם למלון למנוחה שהרווחנו ביושר!
מחר ניפרד מwarth ונצא לדרכינו לעבר אזור זלצבורג, לעיירה filzmoos.
יום 8 – נפרדנו בעצב מהמלון המהמם ומכל הנופים ויצאנו לדרך לכיוון filzmoos. עצרנו באינסברוק, חנינו בחניון ציבורי תת קרקעי ליד העיר העתיקה ותכננו להיכנס לארמון הופבורג, אבל התאכזבנו לגלות שהוא סגור לרגל אירוע. צמוד לארמון יש כנסייה מרשימה, הכניסה אליה היא דרך מוזיאון טירול (המבנה משמאל). רכשנו כרטיסים ב9 יורו למבוגר, ילדים חינם. יש גן קטן וקסום ולאחריו נכנסים לכנסייה. היא מרשימה, גדולה ומלאה בפסלי מתכת עצומים. עשינו סיור, חקרנו את הפרטים בהתאם לעלון שמקבלים בכניסה והמשכנו לראות את גג הזהב של מבנה העירייה הישן, גם הוא בעיר העתיקה. שוטטנו בסמטאות ובחנויות המזכרות וישבנו לצהריים בwoosabi, מסעדה אסייתית טעימה מאוד (שילמנו 50 יורו ל3 מנות ושתייה). משם שמנו פעמינו לכיוון המלון השני.
הגענו לדירה Landhaus Gabriele. הדירה צמודה לבית של בעלי המקום, מטבח מודרני ומאובזר היטב, ריהוט מסורתי מעץ מלא. חדר שינה אחד וספה נפתחת לילדים בסלון. אין מזגן או מאוורר אבל היה נעים ולא היה חסר. הבית ממוקם גבוה בעיירה ומשקיף להר ממול. אי אפשר להשוות לנופים ולנוחות של המלון הראשון, אבל יש באזור הרבה יותר אטרקציות לילדים שקצת התעייפו ממסלולים בטבע. הנופים היפים באמת התגלו בטיולים מסביב לעיירה. בעלת המקום הציעה לכבס לנו את הבגדים והייתה זמינה ונחמדה.
שוטטנו קצת בעיירה וחזרנו לאכול ארוחת ערב בדירה.
יום 9 – גן החיות בזלצבורג פלוס ארמון הלברון הצמוד ומזרקות המים שבחצר הארמון. עלה סה"כ 67 יורו להכל, שני מבוגרים ושני ילדים. גן החיות היה מעולה, בלי עליות קשות, חיות מגניבות כמו נמרים, אריות ודובים. לחיות אזורי מחיה יחסית מרווחים. הארמון כלל קומה אחת של חדרים, יש הסברים באפליקציית אודיו בעברית. בחדרים יש מיצגים שונים, קירות מצוירים, פסלים ועוד. אין ריהוט וחדרי שינה. לאחר הסיור יוצאים לגן, זהו מוקד העניין האמיתי. הרבה מאוד בריכות, מזרקות, אפקטים ופסלים, אפשר לרוץ בין המזרקות וזו חוויה כיפית ומרשימה בו זמנית.
משם המשכנו לאכול צהריים במסעדת le nimba המדהימה. הבעלים בחור צעיר מגינאה, המסעדה בוייב אפריקאי עם פיוז'ן של מנות מפתיעות ומעולות. שירות הכי חביב ומזמין שנתקלנו מעולם.
משם המשכנו למגרש הכדורגל-גולף soccerpark wagrain. מדובר במדשאה ענקית ומטופחת עם מסלול של 18 תחנות בסגנון גולף, אבל עם כדורגל. עלה כ25 יורו למבוגר וילד, מקבלים כדור לכל שחקן ודפים לרישום. היה מהנה מאוד ומשם חזרנו עייפים לדירה לארוחה קלילה ומנוחה.
בערב שמענו מוזיקה והתברר שיש הופעה בכיכר המרכזית. התארגנו מהר ויצאנו לצפות, הייתה חוויה תרבותית ומוזיקלית מאוד מרעננת.
יום 10 – האלשטט! יצאנו מוקדם והגענו לחניון p2 בשעה 8:00, החניון היה ריק. זהו החניון שממש בתוך העיר. מקבלים אסימון בכניסה, ובסוף הביקור מכניסים את האסימון ומשלמים לפי זמן החנייה (לנו יצא 11 יורו). שוטטנו קצת וב9:00 ישבנו לארוחת בוקר במסעדה מעולה seecafe ממש על המים. משם המשכנו את השיטוט – ביקרנו בשתי הכנסיות, נכנסנו לקבר הגולגלות (2 יורו למבוגר, חצי יורו לילד) וקיבלנו אפילו דף הסבר בעברית. הצטלמנו בכל נקודות התצפית היפות ולבסוף נכנסנו למוזיאון שממחיש את החיים וההיסטוריה בהאלשטט ומכרה המלח (25 יורו לכל המשפחה).
בבוקר היינו כמעט לבד בעיירה, זה איפשר לנו לחוות את הקסם שלה במלואו, ובהמשך כשהתמלא זה לא היה נורא כמו בתיאורים.
משם המשכנו לunterhofalm. בכניסה לכביש צריך לשלם 5.5 יורו במזומן, ואז נכנסים לשמורת טבע. בסוף הכביש יש שתי מסעדות – unterhof ו uberhof. שתיהן מדורגות גבוה. יש הרבה מאוד מסלולים שאפשר לצאת אליהם, אנחנו עשינו מסלול מעגלי קצרצר לאגם קטן בשם almsee. תכננו להיכנס, אבל כשהגענו הוא לא היה כל כך מזמין והקרקעית הייתה בוצית, אז הילדים שכשכו קצת ואז נכנסו לנחל שזורם אל האגם, שהיה צלול ומזמין יותר. כשמיצינו ירדנו שוב למסעדות וישבנו בuberhof. אוכל מקומי טעים. באופן כללי המקום היה נראה הרבה יותר אטרקטיבי בפוסטים באינסטגרם מאשר במציאות, אבל אולי גם קשור לכך שהיה סגרירי ובלי שמש כשהיינו שם.
יום 11 – קמנו ליום סגרירי. לקחנו את הבוקר באיזי ויצאנו למפלי גולינג המדהימים. חנייה במכונה באשראי 5 יורו, כניסה משפחתית 15 יורו. מהחנייה (חניון P2) הליכה קצרה לקופות, ומשם הליכה קצרה לתחתית המפל. הוא מרשים ויפה ביותר! למזלנו הגשם הפסיק ויכולנו להנות מהטיפוס והירידה. המסלול לא מאוד ארוך, רובו בעלייה ואפשרי לילדים. לא נגיש לעגלות. לאורך העלייה יש כמה מוקדי תצפית יפים על המפל, ולבסוף מגיעים למקור הנביעה.
משם המשכנו למוזיאון הפתוח בזלצבורג. חנייה חינם וכרטיס משפחתי 24 יורו. המוזיאון הוא בעצם פארק רחב ידיים שמעוצב כמו רשת של כפרים אותנטיים מפעם. בכל "כפר" יש בתים מקוריים עתיקים שהועברו אל המקום, כולל ריהוט, כלי עבודה ועוד. ניתן להיכנס ולראות מקרוב וזו חוויה נהדרת. יש רכבת קיטור שאפשר לקחת ולקצר חלק מהמסלול, יש נחל זורם ואגם ולאחר מכן בריכת שכשוך לילדים עם מים צלולים. יש גם פארק שעשועים מעץ עם מסלול נינג'ה חביב. יש גם מסעדה, אבל התורים היו ארוכים אז ויתרנו.
בנוסף, ביום שביקרנו היו אומנים שונים של מלאכות מפעם, כמו צורף, אמנית חימר, אורגת, מגלף בעץ ועוד. היו גם כמה נגנים בפינות השונות והחוויה הייתה רומנטית וקסומה לכל אורך הביקור שם. התלבטנו בין המוזיאון לבין מכרה המלח, ושמחנו מאוד שהחלטנו ללכת על המוזיאון.
לסיום ישבנו לצהריים במסעדת relax בהאליין. מנות ילדים שניצל וצ'יפס ואוכל הונגרי. 35 יורו לשתי מנות ילדים ושני מרקים.
יום 12 – מתחילים להריח את סוף החופשה… התחלנו באיזי, צעדנו במסלול קטן שצמוד לדירה ולאחר מכן יצאנו למסלול אופניים סביב אגם ייגרסי, Jagersee. שכרנו אופניים בעיירה kleinarl היפיפיה (נראה מקום נפלא להתמקם בו) בחנות schernthaner sports. לא הזמנו מראש, המוכר היה אדיב ביותר עם המון אמפתיה לישראל. לקחנו אופניים חשמליים אליהם חיברנו עגלה לילדה (לא היו מושבים שמתחברים ישירות לאופניים). לקחנו גם אופני הרים למבוגר ואופני הרים לילד ושתי קסדות. שילמנו 105 יורו לכל היום. המסלול מתחיל מול החנות, כולו סלול ומסודר. עובר לצד נהר ובתוך נופי גלויה מדהימים. לאורך המסלול יש נקודות לעצירה עם מתקני טיפוס לילדים וכמה מקטעי באמפרים. ארך כחמישה קילומטר עד לאגם, שם עצרנו להצטלם, לשכשך רגליים ולהתפעל בלי סוף מהשקט והשלווה המדהימים של האגם היפה כל כך (אחד האהובים עלינו!). בחנות הסבירו שהאגם נמצא על אדמות פרטיות ואינו מותר לשחייה לצערנו. מצד ימין לאגם יש מסלול הליכה, צעדנו בו ואז חזרנו להמשיך לרכוב מצד שמאל של האגם. שם שוב חנינו ונכנסנו לנהר הקפוא והצלול. משם יצאנו חזרה לכיוון העיירה ועצרנו בגן שעשועים מתוק שיש בו גם אומגה.
כשמיצינו רכבנו חזרה עד לחנות.
אחר הצהריים ניצלנו את הכרטיס והלכנו למיני גולף בפילצמוס, שנמצא במלון alpenhof. המגרש נמצא לצידי בריכה טבעית ולצד נחל זורם ואל מול ההרים. היו 18 תחנות מגוונות ובילינו שם זמן ארוך. בחזור למלון עצרנו כדי לצעוד באחד המסלולים על ההר, הוא היה משובץ לכל אורכו בלבבות עץ מצוירים שילדי המקום הכינו, השמש נצצה על הדשא וההרים היו כל כך יפים.
יום 13 – היה יום יפה להפליא והחלטנו לנצל את העלייה החינמית ברכבל שמול הדירה, רכבל papageno. העלייה נמשכת זמן רב, עולים לגובה 1600 מטר. ישבנו במסעדה הצמודה לתחנה למעלה לשתות משהו חם לבוקר, וקיבלנו המלצות טובות מבעל המקום לטיולים על הפסגה בזמן שהילדים בילו בכיף בגן השעשועים שצמוד למסעדה. במקום יש גם אגם, אבל הוא היה בשיפוצים ובלי מים כשהיינו שם.
יצאנו למסלול הילדים – יש תחנות שונות עם הסברים על הטבע מסביב, ולבסוף המשכנו עד בקתה מדהימה בשם karhutte (תשלום רק במזומן) עם אוכל טעים מאוד שמיוצר כולו באופן מקומי. הנופים משם מרהיבים. כשיצאנו חזרה, החלטנו לחזור בדרך הקצרה יותר שהיא פחות מסלולית אבל יש בה עצירות מדהימות לנוף על העמקים מסביב.
אחר הצהריים נסענו לאגם pichl באזור שלאדמינג. מדובר באגם מלאכותי גדול עם מים צלולים, בלי דגים וצמחייה. במתחם יש מתקנים, מתנפח, מגרשי כדורגל ועוד. אינסוף דשא בצל ובשמש ומסעדה ומזנון. הכל מטופח ומזמין. שילמנו 17 יורו לכל המשפחה ורבצנו שם עד הסגירה. מומלץ ממש.
יום 14 – ארזנו את עצמנו ויצאנו לכיוון מינכן. לפרידה מפילזמוס המתוקה, עצרנו לארוחת בוקר בבקתת holzwrum המדהימה. הבקתה ממוקמת ממש בכניסה לעיירה, מבודדת בתוך מדשאות ואל מול הנופים. יש מתקנים מגניבים לילדים, אבל הקטע האמיתי הוא האירוח הכפרי. בעלת המקום הלבבית לא מבינה אנגלית אבל שופעת חום ונדיבות וממש מקסימה. הוציאה לנו ארוחת בוקר מפנקת עם יוגורט ואוכמניות שקטפה ביער בבוקר, ביצים, לחם ביתי, ריבות, גבינות ופסטרמה. גם קפה ומיץ תפוזים. שילמנו 50 יורו, אולי לא הכי זול לארוחת בוקר אבל החוויה הכוללת הייתה שווה. משם שמנו פעמינו לאליאנץ ארנה במינכן. הזמנו כרטיסים באותו בוקר ולשמחתנו היו כרטיסים פנויים. שילמנו 72 יורו לשני מבוגרים ושני ילדים, לסיור מודרך וביקור במוזיאון. בטעות רכשנו סיור בגרמנית אבל הסכימו לצרף אותנו לסיור באנגלית, חצי שעה לפני השעה המוזמנת שלנו.
הסיור כלל כניסה לאצטדיון, לדשא, למושבי השחקנים, חדר ההלבשה, חדר עיתונאים ועוד והכל מלווה בהסברים מעניינים. במוזיאון יש תצוגה עצומה של אלפי פריטים הקשורים למועדון.
משם המשכנו למלון B&B hotel munchen airport ליד השדה לפרוק את הציוד, מלון פשוט ועונה על הצרכים. בחדר מיטה זוגית ומיטת קומותיים, היה נקי, היה מזגן ושמונה דקות מנקודת החזרת הרכב בשדה. מאחורי המלון יש תחנת דלק בשם Esso ושם אפשר לשטוף את הרכב בקלות. משם יצאנו לארוחת ערב עם חברים ממינכן במסעדה איטלקית במרכז העיר. האזור היה נראה מקום ממש מגניב לטייל בו אבל היה גשום וקר ולא היה לנו לבוש מתאים, אז אחרי הארוחה חזרנו למלון לישון.
יום 15 – חזרה הביתה… הורדנו את הרכב בחניון החזרת הרכבים (קיבלנו לינק עם מיקום מדויק במייל מסיקסט יום קודם), השארנו את המפתח ברכב. היה בחור צעיר שמישש את תחתית הרכב והמציא איזו שריטה בלתי נראית. קצת כעסנו והרמנו את הקול ונראה שהוא ויתר על האירוע (כך מקווים לפחות).
הטיסה התעכבה קצת בחזור אבל בסוף נחתנו בשלום, אספנו מזוודות ונשאר לנו רק להתחיל לתכנן את הפעם הבאה!