סיכום טיול משפחתי באוסטריה

סיכום טיול משפחתי לזוג + 3 ילדים קטנים באוסטריה 

הרכב: זוג + 3 ילדים (4.5, 2.5, 4 חודשים יונקת)
תאריכים: 7-13 ליוני 2023
אזורים: וינה+זלצבורג (לינה בפלכאו)
טיסה: וייז אייר, נחיתה בוינה

פוסט דיי ארוך, אבל אולי יוכל לעזור למי שמתכנן טיול.
נעזרתי רבות בקבוצות וחוכמת ההמונים, אז רוצה לשתף ג"כ את החוויות שלנו. אולי אצליח לעזור או לכוון אנשים אחרים.

למי שרוצה לראות רק את התוכנית בקיצור, ארשום כאן רק את המקומות. הפירוט יהיה לאחר מכן.

• יום חמישי – ארמון שנברון, פראטר (וינה)
• יום שישי – מריה הילפר שטראסה, טיול בעיר (וינה)
• יום ראשון – מפלי טראון, האלשטאט, פלכאו
• יום שני – סכרי קפרון, נקיק זיגמונד טון ואגם קלאמזה, מגלשות ההרים לאקי פליצר בפלכאו
• יום שלישי – יציאה מפלכאו לוינה

לטייל באוסטריה בחודש יוני ישנן מספר יתרונות ומספר חסרונות, לעומת חודשי הקיץ. מהתרשמותי, זוהי מעין עונת מעבר, בה אפשר לראות מספיק מהיופי של החורף, כדוגמת קרחונים, וגם להנות ממזג אוויר טוב. מבחינת תורים וכניסה לאתרים, לא היינו צריכים לחכות בכלל בשום מקום. מגיעים, משלמים ונכנסים. בייחוד עם סבלנותם הקצרה של הילדים, הדבר סייע מאוד לחווית הטיול. זהו יתרון גדול של חודש יוני.

הקדמה קצרה נוספת אך חשובה. יש שיגידו שלא שווה לצאת לטיול בהרכב בו יצאנו. יש שיגידו ששה ימים לא מספיקים לשלב את וינה וזלצבורג. הם לא טועים, אך עם זאת, בהחלט אפשר לעשות טיול מאוד מכובד. זוהי כמובן לא האופציה המועדפת, והלו"ז מחייב לדלג על כל כך הרבה מקומות מדהימים, אך החוויה שלנו היתה מעולה.

אמנם לצאת עם ילדים קטנים זה מסרבל, במיוחד עם נסיעות ארוכות, אך השאלה מי אתם. יכול להיות שזה יתאים לכם ויכול להיות שלא. התשובה על זה היא לא חד משמעית. לכן אני ארצה להציג את התוכנית שלנו, אולי זה יוכל לעזור למישהו בתכנון הטיול שלו.

עכשיו לתוכנית הטיול.

7/6 (יום רביעי): וינה

נחתנו בוינה בשעות הלילה. התלבטנו בהתחלה אם לקחת נהג שיקח אותנו לדירה. אך בהרכב הנוכחי לא ממש היתה ברירה. שילמנו 55 יורו לנסיעה לעיר. אם אתם עם ילדים בשעות הלילה, ממליץ לא לסמוך על תחבורה ציבורית, כי לא קל לסחוב ילדים בשעות מאוחרות. שווה את הכסף לגמרי. אם אתה בהרכב זוגי ולא מפונקים מדי, הייתי ממליץ על תחבורה ציבורית. יעילה מאוד גם בשעות מאוחרות.

8/6 (יום חמישי)

מכיוון שאנחנו שומרי כשרות, הלכנו בבוקר לקנות מצרכי מזון בסופר הכשר באזור היהודי של וינה. כמה דקות הליכה מהדירה. משם המשכנו לרכבת תחתית (U) של וינה לארמון שנברון.

• ארמון שנברון – הגנים מאוד גדולים ולא רצינו לגרור את הילדים כל כך הרבה ברגל, ולכן קנינו כרטיסים לרכבת הפנורמית, שעושה סיבוב בין בתוך הגנים והאתרים במתחם.
  התחנה הראשונה בה ירדנו היתה גן החיות. זהו גן חיות מרשים במבנהו ובמגוון החיות שלו. לדעתי החיה הכי מרשימה היא דוב קוטב ענקי שניתן לראות דרך אקווריום זכוכית ענקי בעת ההאכלה. אולם, בסופו של דבר מדובר בגן חיות, ואם אתם ללא ילדים, תחשבו עד כמה זה מתאים לכם. לילדים זו יכולה להיות חוויה טובה.
  אחרי גן החיות המשכנו להסתובב בגנים היפהפיים של הארמון וחזרנו לאזור אחת התחנות בו עוצרת הרכבת. הגענו לפתח "המבוך" של גני שנברון, אך רמת העייפות של הילדים גרמה לנו לרדת מהעניין. השלמנו את הסיבוב בגנים כשהחל גשם שוטף. הצלחנו למצוא את דרכנו חזרה לתחת הרכבת מבלי להירטב.

• מסעדה ופארק פראטר – בערב יצאנו למסעדה כשרה באזור היהודי בעיר ללא הילדים (מצאנו להם סידור). המשכנו משם לפארק פראטר ועלינו לגלגל הענק. השעה היתה 22:00 ולא היו תורים כלל.

9/6 (יום שישי)

מריה הילפר שטראסה – עשינו קניות בעיר, גם לשבת וגם לנסיעה המתוכננת לזלצבורג ביום ראשון. משם המשכנו למדרחוב קניות הגדול של וינה – מריה הילפר שטראסה, רחוב יפהפה בוינה. המוני אנשים שטפו את הרחוב. חנויות מותגים עצומות ומגוונות. אני פחות מתלהב בקניות באופן כללי, אבל מי שאוהב שופינג, יתכן וזה המקום עבורו. ככל שהשבת התקרבה הזדרזנו לחזור לדירה. התכוונו גם להגיע לרובע המוזיאונים בעיר הסמוך, אך לא ממש היה לנו זמן. חזרנו לדירה.

10/6 (שבת)

מכיוון שאנחנו שומרי שבת, את השבת עצמה עשינו באזור הרובע היהודי. תכננו יותר לטייל בעיר, ללכת על גדות הדנובה ולהתרשם מהעיר עצמה ופחות מהאטרקציות שלה. הגשם שיבש לנו את התוכניות, ובסופו של דבר כמה ילדים קטנים יכולים ללכת ברגל? (תביאו עגלה! למי שיש תינוק אפשר להעלות עגלה על המטוס בחינם, בתנאי שהעגלה מתקפלת).
בשבת עצמה הכרנו קצת את אנשי הקהילה הבוכרית הגדולה שיש בעיר, ונפגשנו עם עוד ישראלים בבית חב"ד. בהחלט חוויה.

11/6 (יום ראשון)

כבר בשעה 8 בבוקר התייצבנו בשדה התעופה וחיכינו לשאטל שיקח אותנו לחברת ההשכרה, נסיעה של כמה דקות (רצינו להחזיר את הרכב בסוף הטיול הישר לשדה התעופה ואם היינו לוקחים אותו ממרכז העיר היינו משלמים סכום נוסף).

• מפלי טראון – לקחנו את הרכב, ובאזור 9:30 יצאנו מוינה לכיוון אזור זלצבורג. הנסיעה אכן לא קצרה. כעבור כשעתיים וחצי עשינו עצירה לארוחת צהריים במפלי טראון המרהיבים. המקום עצמו יפהפה, מי טורקיז וקרקעית סלעית מרהיבה.
• האלשטאט – משם המשכנו היישר אל האלשטאט. מכאן הדרך הפכה למרשימה במיוחד כי נכנסנו לאזור האגמים. לא הפסקנו להתפעל מהנוף. בדרך עברנו ליד אגם גמונדן הנהדר.
  הגענו לעיר ועלינו בפוניקולר (קרונית מטפסת) לתצפית על הכפר ולנקודת ה- Skywalk. העלייה יקרה יחסית וכאן זה המקום היחיד שראיתי שמשלמים החל מגיל 4 ולא מגיל 6. התצפית היתה מאוד יפה, אך הטיפוס בקרונית קצר יחסית ולטעמי יקר מדי. מכיוון שויתרנו על תצפית 5 האצבעות (עקב ההליכה הנדרשת עד לנקודת התצפית) ראינו צורך להגיע לתצפית Skywalk.
  כמה מילים על החנייה. עמדנו בתור לחניון P2 (הכי נוח מבחינת המיקום שלו למרכז העיר ולפוניקולר) שהיה מלא, אך כיוון שכל הזמן יוצאות מכוניות, לקחו כמה דקות ומצאנו חנייה. תנסו להגיע לחניון הזה. אולי בתקופות העומס קצת יותר קשה להשיג בו חניה.

  על מכרה המלח ויתרנו כי לא מתאפשרת כניסה לילדים מתחת לגיל 4. לאחר מכן טיילנו בין בתי העיירה המיוחדת הזו. זה פשוט מקום מדהים, מצוקים, נחל זורם, בתים ציוריים. הילדים נהנו מאוד ואנחנו לא פחות. אחרי 3 שעות כבר התעייפנו וגם הילדים, והחלטנו לוותר על שייט באגם. נסענו לישר לפלכאו לבית מלון.

  פלכאו – כמה מילים על פלכאו. עיירה מדהימה במיקום טוב. נחל חוצה את העיירה, ופשוט הופך את המקום למיוחד ממש. אנחנו ספציפית התארחנו במלון דירות Wieslbauer. זהו מלון הנמצא בקצה העיירה. הוא מוקף בשדות ירוקים, הרים מכל הכיוונים, וצופה גם לפסגות הרים מושלגות (רחוקות). בסמוך רועות להן פרות. בחצר מעט מתקני שעשועים לילדים וטרמפולינה גדולה.

  הדירות מאוד מאובזרות וברמה גבוהה. בדירה שלנו היו 6 מיטות. לכל דירה שלא בקומת הקרקע ישנן 2 מרפסות גדולות המשקיפות לנוף. אין מעלית, אך אין הרבה קומות לטפס. את הצ'ק אין עושים בבית מלון אחר בעיירה, מקבלים מפתח ונוסעים בתוך העיירה כמה דקות. ממליץ מאוד על המלון הזה, גם מבחינת הנוף וגם מבחינת חווית האירוח הגבוהה.

12/6 (יום שני)

היו לנו מחשבות לנסוע לכביש הגרוסגלוקנר, אך עקב ההרכב הנוכחי של הילדים החלטנו לוותר, כי כמה הילדים יכולים לשבת ברכב ולהסתכל על הנוף?

סכרי קפרון – נסענו בבוקר לאזור קפרון. הדרך כל כך יפה שקשה להתרכז בנהיגה. הנסיעה ברכב והמפגש בנופים המשוגעים האלו היא אטרקציה בפני עצמה לדעתי. בחניון קפרון תנסו לחנות במפלס הכי גבוה, בקומה ה- 11. חוסך המון עליה ברגל, ובעל חשיבות גדולה כשיש ילדים בסיפור.

גם כאן לא היו תורים. נכסנו מיד לאוטובוס הראשון. האוטובוס מטפס בהר, דרך מנהרות במעבה ההר, אל מעלית ענקית. המעלית מטפסת בתוך סבך ירוק לגובה של 800 מטרים. משם עולים באוטובוס נוסף, דרך נוף מרהיב במיוחד, אל הסכר העליון. בתקופה הזו של השנה ההרים הסמוכים מכוסים בשלג והנוף פשוט מטורף. הסכרים עצומים בגודלם ויוצרים אגם מלאכותי של מי טורקיז. השילוב של הסכר, האגם וההרים המושלגים יוצר חוויה בלתי נתפסת. פשוט חגיגה. טיילנו על הסכרים, הגענו למרבצי השלג המלוכלך מעט וקצת שיחקנו בשלג. מהסכר העליון אפשר לראות בבירור את פסגת הקיצשטיינהורן (אם אני לא טועה), ההר הכי גבוה באזור אחרי הגרוסגלוקנר. ענן רבץ על הפסגה באופן כמעט קבוע באותו היום.

נקיק זיגמונד טון ואגם קלאמזה – לאחר כ- 3 שעות ירדנו בחזרה. התלבטנו אם לסוע לפסגת הקיצשטיינהורן לראות עוד שלג, אך בסוף המשכנו לנקיק זיגמונד טון הסמוך. הנקיק קצר יחסית, עולים במדרגות. בהחלט נקיק יפהפה, אך יכול להיות שהיינו מוותרים עליו אם היינו יודעים מראש. בסוף הנקיק הגענו לאגם קלאמזה הסמוך. לפי מה שאני מבין אלו מי הפשרת שלגים, ולכן הם קרים מאוד. אחרי נסיון קצר מאוד להכנס למי האגם הקרים הבנתי שזה רעיון לא ממש מוצלח. עם זאת, האגם עצמו מאוד יפה ומיוחד.

פארק השעשועים בפלכאו – בשלב זה הילדים כבר הראו סימני עייפות. עשינו את הדרך חזרה מעל הנקיק והגענו לרכב. נסענו לפלאכו. הארכנו מעט את הדרך ונסענו דרך זל אם סי להתרשם מעט מהעיירה והאגם שלצידה. בפלאכו ישנו פארק שעשועים לא קטן ובו מתנפחים ומתקני שעשועים. ניצלנו את ההזדמנות שהמקום נסגר ב- 19:00 ועלינו למגלשות ההרים לאקי פליצר. אני עליתי עם הילדה הגדולה (4.5) ואשתי עלתה אחריי לבד. חוויה טובה לסיים איתה את היום. לאחר מכן, מעט לפני סגירת הפארק, קפצנו במתנפחים עם הילדים (יש מגוון גדול). חזרנו למלון להתחיל לארוז ולהכין אוכל יום המחר.

13/6 (יום שלישי)

זה היה יום יחסית מבוזבז, כי חוץ מלהתפעל מהנוף בדרך לא עשינו שום דבר מיוחד. הטיסה מוינה יצאה ב- 14:45, אז בפועל קמנו בבוקר, עלינו לאוטו ונסענו 4 שעות עד לחברת ההשכרה להחזיר את הרכב. עם זאת, לדעתי הנסיעה לזלצבורג היתה שווה בהחלט.

מסקנות ומחשבות

• בדיעבד, הייתי מקצר את הסופש בוינה ומאריך משמעותית את השהייה באזור זלצבורג. זה היה הכיף האמיתי של הטיול. עם זאת, במתכונת הנוכחית אני ממש לא מצטער על הנסיעה הארוכה, גם אם היה מדובר על יומיים נטו בלבד בזלצבורג. זו היתה חוויה בלתי נשכחת, למרות שהיתה קצרה.
• לדעתי, וינה קצת התפספסה לנו. לא ראינו מספיק וכמעט לא חווינו את העיר. בדיעבד הייתי מתכנן טוב יותר את הביקור בעיר.
• גם יומיים – שלושה באזורי האגמים שווים את הנסיעה הארוכה מוינה, גם עם ילדים (תלוי בכם ותלוי בילדים).
• לא שאני מחדש כאן משהו, אך כשבונים לו"ז לטיול עם ילדים, צריך לרווח יותר את היום, להתגמש עם התוכנית תוך כדי תנועה, ולא להיות מקובעים. זרמו עם היום, במיוחד אם מדובר בילדים קטנים.
• מזג האוויר היה לטובתנו בזלצבורג, אך לא תמיד הוא כזה. תכננו לכם תוכניות חלופיות במקרה הצורך.
• הטיול הבא באוסטריה (אם יהיה) יתמקד רק באזור זלצבורג וטירול ויהיה ארוך יותר.
• בגילאים של הילדים שלנו, וינה אולי קצת פחות רלוונטית לטיול. כנראה שעדיף להתמקד יותר באזורי הנוף. ככה כולם נהנים יותר.

מקווה שעזרתי.